הממשלה אישרה למשטרה ולשירות הביטחון הכללי לעקוב אחרי חולי קורונה ואנשים בסביבתם. המידע יישמר במאגרי משרד הבריאות למשך חודשיים, גם אחרי סיום תקנות החירום. השב”כ: ”הרגישות ברורה”
מקור: PEXELS
אחרי ההצהרה של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשבת בערב על כך שהממשלה מתכננת לאשר מעקב בעזרת “אמצעים דיגיטליים”, הלילה (ג’) זה קרה – בלי אישור הכנסת החדשה שהושבעה. הממשלה אישרה שתי תקנות למעקב אחרי חולי קורונה כששני גופים אמורים לטפל במעקב. כך זה יעבוד.
נמצאתם ליד חולה? כנראה יעקבו אחריכם
אישור תקנות החירום הלילה על ידי הממשלה (תקנות 8390 ו-8393) יאפשר לשני גופי ביטחון – המשטרה ושירות הביטחון הכללי להשתמש בכלים שונים כדי לעקוב אחרי חולי קורונה כדי לנסות ולגלות אותם בשלבים מוקדמים ולצמצם חשיפה. התקנות שאושרו תקפות לשבועיים הקרובים.
על פי התקנות שאושרו, שב”כ יוכל לעקוב אחר חולי קורונה ובמסגרת המעקב יוכל לעשות שימוש ב”מידע הדיגיטלי” שלהם, שבתקנה העוסקת בשב”כ לא פורט בדיוק מה הוא, עד 14 יום שלפני אבחונם כחולים. שב”כ גם יוכל להשתמש באמצעים הטכנולוגיים שברשותו כדי לזהות את כל האנשים שנמצאו בטווח הידבקות מהחולה לאורך מסלול התנועה שלו.
בתקנה המעניקה סמכויות למשטרה נכתב כי תינתן לה היכולת לקבל את נתוני האיכון של חולים ושל אנשים הנמצאים בבידוד ביתי כדי לנסות ולאתר אותם וכדי לבחון אם הפרו בידוד ביתי. עוד נכתב כי המשטרה תוכל להשתמש במידע שנאסף כדי להתריע בפני אנשים שבאו במגע עם חולים.
בתקנות לא מצוין שיש לכוחות הביטחון, שב”כ או המשטרה, צורך בקבלת צו בית משפט כדי לקבל את האיכונים של החולים או זיהוי תנועתם באמצעים טכנולוגיים כאלה ואחרים. עם זאת, מצוין כי המידע שייאסף על ידי השב”כ לא יכול לכלול את תוכן שיחות הטלפון שעשו החולים – מאחר שמדובר בהאזנות סתר על פי החוק.
חלק נוסף שמפורט באישור תקנות החירום הממשלה נוגע לאו דווקא לאיסוף המידע הטכנולוגי על החולים, אלא מתי ימחקו אותו הרשויות שמחזיקות בו. על פי התקנות, המידע לא יישמר במאגרי רשויות הביטחון האמונות על מעקב (משטרה ושב”כ, א.א.) אלא בידי משרד הבריאות.
על פי התקנות – משרד הבריאות אמור למחוק את המידע שיגיע אליו בתום סיום תקנות החירום – בעוד שבועיים. עם זאת, בתקנות ישנו סעיף שאומר כי המשרד יהיה רשאי להחזיק במידע שייאסף על מסלולם של חולים, ואנשים שאולי שהו במחיצתם, עד 60 יום אחרי סיום תקופת תקנות החירום לצורך “תחקיר פנימי” – בלי שום סייג.
“נותן לשב”כ סמכות רחבה מאוד בלי צו שיפוטי”
עו”ד יהונתן קלינגר, מהתנועה לזכויות דיגיטליות, הגיב להחלטת הממשלה ואמר כי “שתי התקנות בעייתיות, וכל אחת מהן לחוד בעייתית, מהסיבה הראשונה שהמידע הזה לא נחוץ כדי להשיג את המטרה. כלומר, אם המטרה שלנו היא לאתר את מי שחולה ולהזהיר את מי שבא איתו במגע אפשר לעשות את זה גם בלי השב”כ אלא בצו של שופט, ואז להעביר את המידע לחברות הסלולר ולבקש מהן להוציא הודעה לתושבים שעמדו בקרבת מקום”.
“הסיבה השנייה היא שהתקנה של השב”כ לא הולכת רק על מידע סלולרי, אלא על כל מידע דיגיטלי שנמצא בכל מקום אחר, כל עוד הוא לא תוכן של שיחה. זה מאוד רחב, וחסר תקדים. זה נותן להם סמכות להיכנס לך למייל, להיכנס לך לנתונים אחרים, לחשבון פייסבוק וכדומה, ולאסוף משם מידע, בלי צו שיפוטי. מדובר על סמכות חריגה במיוחד שלא הייתי רוצה לראות במדינה דמוקרטית”.
ד”ר תהילה שוורץ אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הגיבה גם כן לאישור תקנות החירום ואמרה: “מדובר בתקדים דרקוני שהועבר באישון לילה תוך עקיפה בוטה של הכנסת ותוך ניצול העובדה שהיא אינה מתפקדת. אמנם בתקנות נקבעו הגבלות על השב”כ, אבל הניסיון מלמד שיכולת הפיקוח השיפוטית והפרלמנטרית עליו מועטה, אם בכלל. מה גם שלא נקבע מנגנון כלשהו לפיקוח מתמשך או בדיעבד על ההסדרים הדרסטיים”.
השב”כ: “ערים לכך שמדובר בעיסוק חריג, הרגישות ברורה”
העובדה שהתקנות אושרו בשעת לילה מאוחרת על ידי הממשלה בלבד גררו תגובות רבות – כולל מאחד הגופים שצפוי לעקוב אחרי חולי קורונה בשבועיים הקרובים, למרות שלא רצה לעשות זאת, שירות הביטחון הכללי. ראש השב”כ נדב ארגמן התייחס לאישור תקנות החירום ואמר כי “שב”כ ער לכך שמדובר בעיסוק החורג מפעילותו השוטפת בסיכול טרור ולכן הבקשה נדונה ואושרה על ידי היועמ”ש לממשלה ונקבעו מנגנוני פיקוח ובקרה סדורים בתהליך”.
“כראש שירות הביטחון הכללי, אני מבקש להבהיר כי רגישות העניין ברורה לי היטב ועל-כן הוריתי כי רק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא וכן כי המידע לא ישמר במאגרי השב”כ. הסיוע הטכנולוגי שנתבקש השב”כ לספק למשרד הבריאות, נועד לתכלית אחת בלבד- הצלת חיי אדם”, הוסיף ארגמן.
ויש את אלו שלא חיכו לשב”כ
מי שכבר חשבו על הרעיון של שימוש בסמארטפונים שלנו בתור מכשירי איכון שיכולים להגיד לנו אם היינו בקרבת חולה קורונה מאומת הם מפתחי אפליקציית Virus Alert הישראלית. האפליקציה הושקה ב-4 במרץ למכשירי אנדרואיד בלבד והספיקה לצבור כבר יותר מ-75 אלף הורדות נכון לתחילת השבוע. מהרגע שהמשתמש מוריד את האפליקציה ומאפשר לה גישה למיקומו, היא דוגמת אותו ובמקרה של הצלבה בין מיקום המשתמש למיקום של חולה קורונה על פי החקירות האפידימיולגיות של משרד הבריאות, הוא מקבל התראה שעליו לפנות למשרד הבריאות לצורך המשך בירור.
לטענת המפתחים, המשתמשים לא מתבקשים להזין שום מידע מזהה ומיקומיהם לא עולים לשרתי החברה, אלא נשמרים לוקאלית בלבד. את מיקומי החולים מזינים כעת מתנדבים של ארגון איחוד הצלה. נכון לעכשיו, האפליקציה זמינה למכשירי אנדרואיד בלבד, ולטענת המפתחים, גירסת האייפון כבר נשלחה לאישור אפל לפני יותר משבוע. ישנו סיכוי סביר שאפל כלל לא תאשר את האפליקציה: דיווחים של מפתחים רבים גורסים כי אפל מסרבת לאשר אפליקציות הקשורות לוירוס הקורונה כאשר המפתחים שלהן אינם מטעם גורם ממשלתי שהוא.
אושרי אלקסלסי
עדיין מבואס מהפסקת שידורי TechTV בישראל. נהנה מסרטי סטאר וורז החדשים - Don't @ Me.
תגיות לכתבה:
2020-03-17 08:53:43Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiVWh0dHBzOi8vd3d3LmdlZWt0aW1lLmNvLmlsL2F0aWVudHNpc3JhZWxpLWdvdi1hcHByb3Zlcy1zdXJ2ZWlsbGFuY2UtYWZ0ZXItY292aWQtMTktcC_SAQA?oc=5
קרא עוד >>>>
Bagikan Berita Ini
