הדילמה האמריקנית: לחדול ממדיניות ההבלגה או להסתכן בעימות בשנת בחירות? - ישראל היום

פעמיים בהפרש של 40 שנה הצליחה הרפובליקה האסלאמית של איראן להשפיל את ארה"ב בפגיעה ישירה באחד מסמלי המעצמה החזקה בעולם ובאותה שיטה עצמה.

ב־1979 פשטו תומכי חומייני על השגרירות האמריקנית בטהרן והחזיקו באנשיה כבני ערובה. אתמול, ביומה האחרון של 2019, פרצו אנשי מיליציות פרו־איראניות בעיראק אל מתחם השגרירות האמריקנית בבגדד - קרובים מאי פעם ללקיחת בני ערובה אמריקנים בשבי.

המארינס נוחתים בבגדד // צילום: רויטרס

מבחינות רבות, ההשפלה של אתמול היתה אפילו צורבת יותר. "האזור הירוק" בבגדד, המאכלס את שגרירות ארה"ב לצד שגרירויות אחרות ומבני ממשל, הוא מתחם מבוצר, אולי אחד השמורים ביותר בעולם, מוקף בטבעות אבטחה חיצוניות ופנימיות של יחידות צבא וכוחות ביטחון עיראקיים. עשרות מחסומים ונקודות ביקורת מוצבים בדרכים המוליכות אליו.

עוד באותו נושא

בדיעבד מתברר ששומרי המתחם עמדו מן הצד, לא ניסו למנוע את כניסתם של אלפי המפגינים דרך השער הראשי והניחו להם להתקדם באין מפריע אל מבנה השגרירות האמריקנית, שהקמתו עלתה מאות מיליוני דולרים.

בתמונות ששודרו מתוך השגרירות, שאחדים מחדריה הועלו באש בידי אנשי המיליציות, נראו חיילים אמריקנים מצטופפים מכותרים ומפוחדים באחד החדרים, חרדים לגורלם.

הנשיא טראמפ צייץ אתמול שאיראן היא שעומדת מאחורי המתקפה על השגרירות, ולא טעה. בחצי השנה האחרונה עוקב קאסם סולימאני, מפקד כוח אל־קודס, אחרי היעדר כל תגובה מצד ארה"ב על שורה של פרובוקציות שנקט בתגובה לסנקציות שהוטלו על ארצו - החל בהבלגה על הפגיעה במכליות הנפט במפרץ הפרסי והפלת המל"ט האמריקני וכלה בהתעלמות מהפצצת מתקני הנפט בסעודיה.

מפגינים פרו-איראניים נתלים על מבנה השגרירות האמריקנית בבגדד // צילום: אי.פי.אי

בעת האחרונה החליט שאפשר להעלות את הרף. הרקטות שירו בסוף השבוע שעבר אנשי המיליציה הפרו־איראנית בעיראק, גדודי חיזבאללה, בהוראה ישירה מטהרן, לעבר הבסיס העיראקי־אמריקני ליד כירכוכ, ושגרמו למותו של קבלן אמריקני ולפציעתם של שני אחרים, היו מארב מתוכנן. ההפצצה האמריקנית, שבאה בתגובה וגרמה למותם של 30 מאנשי המיליציה, אפשרה לסולימאני להורות למשתתפי ההלוויות אתמול בבגדד להסתער על השגרירות האמריקנית.

ובכלל, עיראק היא אזור הפעולה המועדף על סולימאני במלחמה שהוא מנהל נגד ארה"ב במזרח התיכון, מכמה סיבות: האחת, זה מאפשר לאיראן לנהל את המלחמה באמריקנים באמצעות שלוחים, "פרוקסי", ולרחוץ בניקיון כפיה. "לא אנחנו ירינו על הבסיס הצבאי". השנייה, אלפי החיילים האמריקנים בעיראק הם מטרה נוחה לפגיעה מכיוון שרבים מהם שוהים בבסיסים הנמצאים בטווח ירי קצר של המיליציות הפרו־איראניות.

השלישית, עימות עם ארה"ב על אדמת עיראק באמצעות המיליציות הכפופות לטהרן מסייע לאיראנים לתקוע טריז בין וושינגטון לבין השלטון בבגדד. כך, למשל, מכיוון שמרבית לוחמי המיליציות שנפגעו בהפצצה האמריקנית הם אזרחי עיראק, נאלץ ראש ממשלת עיראק המתפטר לגנות את ההפצצה האמריקנית ואת "הפגיעה בריבונות ארצו", בלי להזכיר במילה את הפגיעה באמריקנים בבסיס הצבאי בכירכוכ.

מפקד כוח קודס סולימאני // צילום: אי.אף.פי

ומעבר לזה, אתמול התברר שאיראן מתכוונת לנצל את "תקרית השגרירות" כדי לגייס תמיכה ציבורית בעיראק בעד סילוק השגרירות והכוחות האמריקניים מעיראק.

לשם כך נצטוו המפגינים להקים אוהלי מחאה סביב מתחם השגרירות ולהיערך שם לשהות ממושכת, ומסיבה זו עצמה מיהרה אתמול וושינגטון לדרוש מבגדד להרחיק אותם לאלתר.

העימות עם איראן על אדמת עיראק, שהסלים אתמול, מציב בפני ממשל טראמפ דילמה לא פשוטה: מצד אחד, המשך מדיניות ההבלגה וההתעלמות ממעשי ההתגרות של איראן רק יעודדו את האיראנים לבצע תקיפות נועזות יותר באמצעות המיליציות הסרות למרותם, ואם, חלילה, יחליט טראמפ בסופו של דבר להסיג את כוחותיו מעיראק - איראן תחגוג את ניצחונה הגדול ביותר.

מנגד, כל החלטה בוושינגטון להמשיך לפעול צבאית נגד האיראנים ושלוחיהם, ברוח התקיפה האווירית בתחילת השבוע, היא ללא ספק הכרחית, אבל עלולה לסבך את ארה"ב במלחמה שטראמפ, בשנת בחירות, ממש אינו מעוניין בה.

Let's block ads! (Why?)

2020-01-01 08:21:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzIwNTAz0gEA?oc=5